מוצרי חלב

הסיבות לכך שנפרדתי ממוצרי חלב פרה ועברתי לחלב “מהצומח”

א. בשביל לעכל חלב פרה צריך 2 אנזימים:

1. רנין – שמפרק את חלבון הקזאין (קזאין – חלבון החלב)

2. לקטוז – שמפרק לקטוזה (דו-סוכר, שזה הטעם המתוק בחלב)

האנזימים הללו קיימים בגופנו רק עד גיל 3. לכן רוב סוגי האלרגיות, ההצטננויות, הסינוסים, השלשולים ועוד… מקורם מאכילת מוצרי חלב. הלקטוז לא מצליח לצאת מהגוף משום שאין אנזימים לפרקו. לכן הוא יוצא בצורה של ליחות.

כמן כן, כמות הקזאין בחלב הפרה היא גבוהה, משום שהעגל צריך להפוך להיות לפרה גדולה. האדם לא זקוק לכמות כזאת גדולה של חלבון.

עיכול החלב בקיבה קשה משום שהוא מכיל קזאין.

הקזאין מופרש כגוש דביק ונדבק לדופנות המעיים (הידעתם שהקזאין הוא מרכיב עיקרי בדבק נגרים?). הוא יוצא מהריאות בצורת ליחה, אך כשהוא מגיע לדופן המעי הוא יוצר דבק. הדבק הזה מונע ספיגת ויטמינים ומינרלים.

ב. בחלב פרה יש גם הורמוני גדילה רבים, כדי שהעצמות של הפרה יגדלו לממדים עצומים. 

האדם לא זקוק להורמונים המיועדים לפרה, משום שהוא לא צריך לגדול לממדים של פרה.

נוסף על ההורמונים הטבעיים שבחלב הפרה, ישנם הורמונים שהאדם מוסיף לפרה כדי שאף שהעגל שלה כבר בגר ואיננו יונק עוד ממנה, היא תמשיך להניב חלב ללא הפסקה.

הפרולקטין הוא הורמון המעודד ייצור חלב ומפסיק וסת. בחלב הפרה יש הרבה פרולקטין. האם האדם זקוק לו בכמות כה גדולה?

ג. ככל שצורכים יותר חלב מדלדלים את הסידן שבעצמות.

משום שבחלב יש הרבה חלבון, נוצרת פסולת אמונית (חנקן) חומצית מאוד ולפיכך מסוכנת. הגוף חייב לסתור את החומציות הזו, וכדי לאזן אותה הוא מוציא סידן מהעצמות. (בעצמות יש 75% סידן, זה המקור הכי זמין לשאיבת הסידן למערכת הדם). הדבר גורם לאוסטאופורוזיס.

ידוע שכשיש לאנשים צרבת אומרים להם לשתות חלב כדי לסתור את החומציות. יש לדעת שזהו טיפול רגעי בלבד. אין זה טיפול בשורש. התגובה הראשונית של החלב בגוף היא אכן בסיסית, אך לאחר העיכול הופכת התגובה לחומצית, מפני שכשהקזאין מתעכל מופרשות בקיבה חומצות חזקות ביותר.